מאמר מקצועי · ניקה ספורט וקהילה

הפסקות תנועה בכיתה: כמה דקות שמחזירות את הילדים לשיעור

מה הסקירות מצאו על קשב והתנהגות בכיתה, למה זה משמעותי, וסשן הדגמה: חמישה נשנושי ריכוז שאפשר להפעיל כבר מחר

צוות ניקהנובמבר 20266 דקות קריאה

בני נוער בתרגיל קואורדינציה עם חישוקים

כל מורה מכיר את הרגע הזה: אמצע השיעור, הכיתה מתפזרת, ילד אחד מתנדנד על הכיסא, שניים מדברים, ורוב האנרגיה הולכת על להחזיר את כולם. הפסקות תנועה בכיתה הן אחד הכלים הזולים והפשוטים ביותר לרגע הזה. בלי ציוד, בלי לצאת מהכיתה, בכמה דקות. והמחקר מראה שהן לא "מבזבזות" זמן שיעור. הן מחזירות את הילדים אליו.

בכתבה הזו נראה מה הסקירות מצאו, למה התרומה הזו משמעותית יותר ממה שנדמה, ואיך עושים את זה נכון. ובסוף, סשן הדגמה: חמישה נשנושי ריכוז שאפשר להפעיל בכיתה כבר מחר בבוקר.

מה הפסקות תנועה בכיתה נותנות בפועל

סקירה שיטתית שפורסמה ב-2018 בדקה מחקרים על הפסקות תנועה ועל למידה בתנועה בבית הספר היסודי. ב-9 מתוך 11 התערבויות השתפר הזמן שבו הילדים היו עסוקים במשימה בכיתה. החוקרים גם זיהו מה עובד:

  • הפסקה של 10 עד 15 דקות בעצימות בינונית עד גבוהה שיפרה את זמן המשימה באופן עקבי.
  • הפסקה קצרה של 5 דקות עבדה כשהייתה נמרצת.
  • ההשפעה הגדולה ביותר נמדדה כשהתנועה שולבה בתוכן עצמו, במשחק שליחים של איות.

סקירה ומטא-אנליזה נוספת, מ-2017, איחדה מחקרים על פעילות גופנית בכיתה בבית הספר היסודי, ומצאה השפעה חיובית בעוצמה בינונית על התנהגות "במשימה" אחרי הפעילות. היא מצאה גם שיפור בהישגים כשההתקדמות נמדדה בכלים שעוקבים אחרי התלמידים לאורך זמן. ולחשש הנפוץ של מורים, שהפסקה באמצע תפרק את השיעור, המחברים עונים במפורש: הממצאים מראים את ההפך.

למה זה משמעותי יותר ממה שנדמה

"זמן במשימה" נשמע כמו מדד טכני. בפועל זה המטבע של השיעור. כל דקה שבה הילדים איתכם היא דקה של הוראה, וכל דקה שבה מחזירים אותם היא דקה שהולכת לאיבוד. אם כמה דקות של תנועה מחזירות את הכיתה למשימה, ההשקעה מחזירה את עצמה בתוך אותו שיעור. זו הקריאה שלנו בניקה, והיא נשענת ישירות על מה שהסקירות מדדו.

ויש גם התמונה הרחבה. לפי סקירה שפורסמה ב-2020 על התערבויות בהפסקה, ההפסקה מהווה עד 40% מיום הלימודים ומהפעילות הגופנית המומלצת לילדים. התערבויות כמו ציוד זמין בחצר והפסקה מובנית "מראות הבטחה" להעלאת הפעילות. כשמחברים את הכיתה ואת החצר, בית הספר מחזיק בידיו חלק גדול מהזמן שבו ילדים יכולים לזוז.

לא רק כמה, אלא איך: הפסקה שמפעילה גם את הראש

השאלה היא לא רק כמה הילדים זזים, אלא מה הם עושים כשהם זזים. הפסקה שכולה קפיצות במקום תעלה את הדופק. הפסקה שדורשת לזכור סדר, להגיב לאות, לעצור בזמן ולתאם בין הידיים לרגליים מפעילה גם קשב, זיכרון וויסות. שלושה מחקרים מראים שההבדל הזה אמיתי:

  • הפסקות שמעבירים מורי הכיתה. במחקר שוויצרי על 142 ילדים בני 7 עד 9, מורי הכיתה העבירו פעמיים ביום הפסקת תנועה של עשר דקות, במשך 20 שבועות. בהפסקות שבהן המשחק דרש גם מאמץ גופני וגם חשיבה, למשל תגובה למילות מפתח וחוקים שמשתנים, השתפרו הגמישות הקוגניטיבית וההישגים במתמטיקה. הפסקות אירוביות בלבד לא שינו דבר.
  • משחקי קבוצה מול אימון אירובי. אצל 181 ילדים בני 10 עד 12, שישה שבועות של משחקי קבוצה שדורשים החלטות ותגובה למצבים משתנים שיפרו את הגמישות הקוגניטיבית. אימון אירובי במאמץ דומה לא שיפר אותה, אף ששתי הקבוצות שיפרו את הכושר במידה דומה.
  • קואורדינציה מול סיבולת. אצל 71 ילדים בני 9 עד 10, עשרה שבועות של אימון מוטורי-קואורדינטיבי שיפרו את זיכרון העבודה יותר מאימון סיבולת באותו היקף. גם אימון הסיבולת עזר, אבל פחות.

זו בדיוק ההבחנה שעומדת בבסיס שיטת מולטי סקילס, שעליה מבוססות התוכניות שלנו: לא עוד דקות של ספורט, אלא תנועה שמאתגרת גם את הראש. ואלה בדיוק התרגילים שנראה עכשיו.

ילדים משחקים במגרש בית הספר
צילום: גיל לופו

סשן הדגמה: חמישה נשנושי ריכוז לכיתה

"נשנוש ריכוז" הוא הפסקת תנועה של 2 עד 5 דקות, ליד השולחן, בלי ציוד מיוחד. כל אחד מהם מתחיל פשוט ומתקדם בהדרגה. כמה כללים לפני שמתחילים:

  • מתחילים בשלב הראשון גם אם נראה קל. ההצלחה הראשונה היא חלק מהעניין.
  • עוברים לשלב הבא רק כשרוב הכיתה מצליחה.
  • כל תרגיל אפשר לעשות בעמידה, בישיבה על הכיסא או בכל מנח אחר שמתאים לכיתה.
  • בלבול הוא חלק מהתרגיל. ילדים נהנים מהאתגר, ומבוגרים מתבלבלים לא פחות.

1. הטיימר: התארגנות במרחב ובזמן

סופרים לאחור, למשל מ-8 עד 0, והילדים צריכים להגיע בדיוק באפס למנח שנקבע מראש: ישיבה, ישיבה מזרחית, שכיבה על הבטן או על הגב, תוך שמירה על תנועה רציפה. התקדמות: כשהסנכרון טוב, סופרים ממספר נמוך יותר. אחר כך לא מגלים מאיזה מספר מתחילים, כך שהילדים צריכים להתאים את עצמם מהר. ובשלב המתקדם אומרים רק כמה שניות יש להם, מפעילים סטופר בלי לספור בקול, והם צריכים להעריך את הזמן בעצמם.

2. זכור אותי: קצב, צליל וזיכרון

כותבים על הלוח איבר גוף אחד, והילדים נוגעים בו בשתי הידיים. במעבר בין איבר לאיבר הם קופאים במקום. התקדמות: עוברים לשני איברים, ובכל מחיאת כף של המורה מחליפים ביניהם, בקצבים משתנים. בשלב השלישי עוברים לשלושה איברים, וכשכולם הבינו, מוחקים את הלוח. מעכשיו הילדים צריכים לזכור לבד. אפשר גם לשייך איבר לכל סוג צליל, או לבצע בעיניים עצומות.

3. הגביע הקדוש: ויסות ושיווי משקל

מניחים חפץ על כף היד, טוש או כוס חד-פעמית, ועוברים לישיבה וחזרה לעמידה בלי שייפול. התקדמות: עם היד הפנויה נוגעים ברצפה, ואחר כך מעבירים את החפץ ליד השנייה כדי לתרגל את שני הצדדים. בשלב השלישי עושים את זה בעמידה על רגל אחת. ובשלב המאתגר ביותר מנסים לעבור לישיבה בעיניים עצומות. חשוב לתת לילדים לנסות ולמצוא בעצמם את נקודת האיזון.

4. אצבעות מבולבלות: מוטוריקה עדינה בישיבה

תרגיל שקט, שמתאים גם לרגע שבו לא רוצים שכולם יקומו. הילדים מבצעים צירופים של אצבעות, למשל זרת של יד אחת עם אגודל של היד השנייה, ומחליפים. התקדמות: מתחילים בקצב איטי וקבוע עד שמבינים את התנועה, ורק אחר כך מגבירים קצב ומוסיפים תנועה מסונכרנת.

5. תעתועי מוח: תיאום בין ידיים לרגליים

מתחילים בקפיצות פיסוק, ידיים ורגליים לצדדים, ובכל אות של המורה עוברים להקפאה. אפשר לתת את האות בקול, ולא רק בהדגמה. התקדמות: עוברים לתנועה של ידיים ורגליים קדימה ואחורה, ואז מתחילים לערבב: ידיים לצדדים ורגליים קדימה ואחורה, ולבסוף ההפך. כאן כמעט כולם מתבלבלים לפני שהם מוצאים את הסנכרון, וזו בדיוק המטרה.

איך משלבים את זה בשיעור: נשנוש אחד באמצע שיעור ארוך, או כשרואים שהכיתה מתחילה להתפזר. לפי הסקירות, כדאי שהפסקה קצרה תהיה נמרצת, ושהפסקה ארוכה יותר, של 10 עד 15 דקות, תשלב כמה נשנושים ברצף.

מה עוד לא ידוע, ולמה זה לא משנה את ההמלצה

מה שאפשר לומר בביטחון: הפסקות תנועה נקשרו שוב ושוב לילדים שחוזרים למשימה, בכלי שעולה כמה דקות ולא עולה כסף. והמחקר השוויצרי מראה שכשההפסקה מפעילה גם את הגוף וגם את הראש, אפשר לראות שיפור גם בגמישות המחשבתית ובמתמטיקה. בשביל רוב המורים זו כבר סיבה טובה להתחיל.

איך זה נראה אצלנו

על החיבור בין תנועה, חשיבה וערכים בנויה מולטי 360, התוכנית השנתית שלנו לבית הספר היסודי. מהשטח שלנו, ההפסקות הן לעיתים קרובות "השטח המת" של היום: קונפליקטים, קושי בוויסות רגשי ובדידות חברתית, שבסוף זולגים לכיתה. במולטי 360 הילדים זזים, חושבים ופועלים יחד, והמטרה שלנו היא שפה משותפת שעוברת מהמגרש להפסקות ולכיתה. רעיונות מעשיים לחצר תמצאו במאמר שלנו על הפסקה פעילה בבית הספר, ואת כל התוכניות שלנו בעמוד לבתי הספר.

שאלות נפוצות

האם הפסקות תנועה בכיתה משפרות ריכוז?

בסקירות שיטתיות נמצא שאחרי הפסקת תנועה ילדים היו יותר זמן עסוקים במשימה. בסקירה מ-2018 זה קרה ב-9 מתוך 11 התערבויות.

כמה זמן צריכה להימשך הפסקת תנועה?

לפי הסקירה מ-2018, הפסקה של 5 דקות עזרה כשהייתה נמרצת, והפסקות של 10 עד 15 דקות בעצימות בינונית עד גבוהה עזרו באופן עקבי. נשנוש ריכוז אחד לוקח 2 עד 5 דקות, ואפשר לחבר כמה ברצף.

צריך ציוד או מקום מיוחד?

לא. כל חמשת נשנושי הריכוז נעשים ליד השולחן, עם לוח, מחיאות כף וחפץ קטן כמו טוש או כוס חד-פעמית.

האם זה ישפר ציונים?

בסקירה מ-2017 נמצא שיפור בהישגים כשנמדדו בכלים למעקב שוטף אחרי התלמידים. במחקר שוויצרי, הפסקות שדרשו גם תנועה וגם חשיבה נקשרו לשיפור במתמטיקה. לכן אנחנו ממליצים לבחור הפסקות שמפעילות גם את הראש.

רוצים כיתה שחוזרת לשיעור מרוכזת יותר?

מולטי 360 היא תוכנית שנתית לבית הספר היסודי, שמחברת בין תנועה, חשיבה וערכים.

הורים? שלחו את הכתבה להנהלת בית הספר של הילדים

מקורות

Daly-Smith, A. J., Zwolinsky, S., McKenna, J., Tomporowski, P. D., Defeyter, M. A., and Manley, A. (2018). Systematic review of acute physically active learning and classroom movement breaks on children's physical activity, cognition, academic performance and classroom behaviour: Understanding critical design features. BMJ Open Sport and Exercise Medicine, 4(1), e000341. https://doi.org/10.1136/bmjsem-2018-000341
Egger, F., Benzing, V., Conzelmann, A., and Schmidt, M. (2019). Boost your brain, while having a break! The effects of long-term cognitively engaging physical activity breaks on children's executive functions and academic achievement. PLoS ONE, 14(3), e0212482. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0212482
Koutsandréou, F., Wegner, M., Niemann, C., and Budde, H. (2016). Effects of motor versus cardiovascular exercise training on children's working memory. Medicine and Science in Sports and Exercise, 48(6), 1144–1152. https://doi.org/10.1249/MSS.0000000000000869
Parrish, A.-M., Chong, K. H., Moriarty, A. L., Batterham, M., and Ridgers, N. D. (2020). Interventions to change school recess activity levels in children and adolescents: A systematic review and meta-analysis. Sports Medicine, 50(12), 2145–2173. https://doi.org/10.1007/s40279-020-01347-z
Schmidt, M., Jäger, K., Egger, F., Roebers, C. M., and Conzelmann, A. (2015). Cognitively engaging chronic physical activity, but not aerobic exercise, affects executive functions in primary school children: A group-randomized controlled trial. Journal of Sport and Exercise Psychology, 37(6), 575–591. https://doi.org/10.1123/jsep.2015-0069
Watson, A., Timperio, A., Brown, H., Best, K., and Hesketh, K. D. (2017). Effect of classroom-based physical activity interventions on academic and physical activity outcomes: A systematic review and meta-analysis. International Journal of Behavioral Nutrition and Physical Activity, 14(1), 114. https://doi.org/10.1186/s12966-017-0569-9

עוד מעדכונים וידע

לכל העדכונים והידע

רוצים להביא את ניקה אליכם?

תוכניות ספורט חינוכיות לבתי ספר, לרשויות ולקהילות, לאורך כל השנה.

דברו איתנו בוואטסאפ