ב-2018 הגיעו עשרות קבוצות מכל הארץ לאליפות כדורסל רחוב בדימונה. כמה בני נוער מהעיר ישבו בצד, עם כדור ביד, וצפו. גדי דקל, מייסד ניקה ומפיק האירוע, ניגש ושאל למה הם לא משחקים. התשובה הייתה פשוטה: אין להם כסף להשתתף. גדי גייס מימון, ובני הנוער נרשמו בשתי קבוצות. שתיהן הגיעו לגמר, ואחת מהן זכתה.
זה ספורט חברתי במשפט אחד: לתת לילד הזדמנות לעלות למגרש, ולדאוג שהוא ייקח משם יותר מתוצאה. ביטחון ביכולת שלו, חברים, ומבוגר שמאמין בו. מהיום ההוא בדימונה זה מה שאנחנו עושים בניקה, וניקה חברה היום בקואליציה לקידום ספורט חברתי של קרן עזריאלי.
מה זה ספורט חברתי
תוכנית SSI של קרן עזריאלי, שמרכזת את הקואליציה, מגדירה את התחום כך: ספורט לקידום חברתי הוא "תחום המשתמש בכוחם של הספורט והפעילות הגופנית ככלים לקידום מטרות חברתיות-חינוכיות משמעותיות באופן שיטתי ועקבי".
במילים פשוטות: הספורט הוא הכלי, והילד הוא המטרה. זה יכול לקרות בתוכנית שנבנתה מראש למטרה חברתית-חינוכית, וגם בקבוצה ספורטיבית רגילה שמתקיימת בה עבודה חינוכית אמיתית. החזון של התוכנית הוא שכל ילד וילדה, נער ונערה בישראל יעסקו בספורט או בפעילות גופנית שיש בהם מרכיב חינוכי-חברתי. זה גם החזון שלנו.
מה ילד מקבל מספורט חברתי
ב-2017 קבעו השרים לחינוך גופני וספורט, בוועידה של אונסק״ו, בתוכנית הפעולה של קאזאן, שהשתתפות סדירה בספורט תומכת בהתפתחות בריאה של ילדים ומתבגרים, כולל ההתפתחות הקוגניטיבית והפסיכו-חברתית שלהם. כלומר, לא רק הגוף מתחזק. גם החשיבה, הרגש והיחסים עם אחרים.
איך זה קורה בפועל? מטא-מחקר שסיכם 63 מחקרים על התפתחות חיובית של ילדים ובני נוער דרך ספורט הצביע על שני מרכיבים שמובילים לשינוי. הראשון הוא אקלים טוב בקבוצה: קשר עם מבוגר משמעותי, קשרים בין הילדים ומעורבות של ההורים. השני הוא עבודה מכוונת על כישורי חיים, כולל העברה שלהם אל מחוץ למגרש. ומשניהם צומחות התוצאות אצל הילדים, בתחום האישי, החברתי והגופני.
זה בדיוק מה שאנחנו רואים בשטח. כשפעילות ספורטיבית מותאמת לילדים ומתקיימת לאורך זמן, הם מפתחים את יכולות התנועה, ומתרגלים תקשורת, תכנון, קשב ופתרון בעיות. הם מתחילים להאמין ביכולת שלהם, ולשים לב לאחרים.
והתועלת לא נעצרת אצל הילד. נייר עבודה של פרופ׳ יאיר גלילי מאוניברסיטת רייכמן, שפורסם במרכז הידע של SSI ב-2025, סוקר מחקרים מהעולם שחישבו את ההחזר החברתי על השקעה בספורט, ומתאר החזר חיובי עקבי. ספורט חברתי הוא השקעה בילד, וגם בקהילה שבה הוא גדל.
המאמן הוא סוכן השינוי
אם האקלים, הקשר והעבודה המכוונת הם מה שעושה את ההבדל, מי אחראי שהם יקרו בכל מפגש? פרויקט iCoachKids של האיחוד האירופי, בהובלת אוניברסיטת לידס בקט, נותן תשובה ברורה. הוא ניסח עשרה עקרונות לאימון ילדים, ביניהם: הילד במרכז, ראייה של הילד כולו, הכלה, כיף ובטיחות, ואהבה לספורט לפני לימוד הספורט. ובמאמר שמציג אותם כותבים המחברים שהספורט לבדו אינו פתרון קסם, והמאמנים צריכים להכיר בתפקיד החשוב שהם ממלאים ביצירת סביבה חיובית לילדים ולבני נוער.
אנחנו בניקה אומרים את זה בפשטות: המאמן הוא סוכן השינוי המהותי. מגרש, כדור וקונוסים יש כמעט בכל בית ספר. מה שהופך משחק לחוויה שמשנה ילד הוא המבוגר שמוביל אותו: איך הוא בונה את האווירה בקבוצה, מה הוא שואל אחרי התרגיל, ואיך הוא רואה את הילד שעומד בצד ומזמין אותו פנימה. לכן התפקיד של המאמנים שלנו הוא להוביל תהליך מתמשך, ולא רק להעביר אימון.
בגלל זה אנחנו משקיעים במאמנים לא פחות מאשר בתוכניות: סדנאות וסמינרים כמה פעמים בשנה, תצפיות ומשוב על בסיס קבוע, מערכי אימון לכל תוכנית, וצוות שחושב יחד ומדבר על דילמות. רבים מהמאמנים שלנו בוגרי קורס מאמני ילדים בשיטת מולטי סקילס, שבה כל אימון בנוי משלושה ממדים: התנועה, החשיבה, והיחסים עם עצמי ועם האחרים. הכירו את שבט המאמנים של ניקה.
פעילות גופנית היא זכות של כל ילד
תוכנית הפעולה של קאזאן מתארת גם איך תוכניות ספורט מתוכננות היטב, שפתוחות לכל ילד, יכולות לתרום להכלה חברתית ולהעצמה. ומדריך שפרסמה מזכירות חבר העמים הבריטי ב-2017 מראה לממשלות איך לרתום את הספורט לחינוך, לבריאות, להכלה ולפיתוח צעירים. בעולם, הספורט של ילדים כבר נדון ברמה של מדיניות.
בישראל הדרך עוד ארוכה. נייר העבודה של גלילי מתאר את יישום המדיניות בתחום כ"חלקי ומבוזר". אנחנו בניקה מאמינים שהאפשרות לעסוק בספורט ובפעילות גופנית היא זכות של כל ילד וילדה. לדעתנו פעילות גופנית צריכה להיות מוגדרת בישראל כזכות יסוד של כל ילד, כי מהגדרה כזו נגזרת מדיניות מיטיבה: תקציב, שעות, מקום ומאמנים מקצועיים, במיוחד במקומות שבהם ילדים כמעט לא נחשפים לספורט. על שוויון הזדמנויות דרך ספורט מגוון דיבר חי סיני, מנכ״ל ניקה, גם בדיון של השדולה לקידום ספורט חברתי בכנסת. הקטע מהדיון נמצא בעמוד עדכונים וידע.
ניקה בקואליציה לקידום ספורט חברתי
ניקה ספורט וקהילה חברה בקואליציה של SSI, לצד ארגונים מכל הארץ. מיפוי שפרסמה התוכנית מצא בישראל 281 ארגונים ללא כוונת רווח שפועלים בתחום, ו-42% מהם פונים לנוער בסיכון. הקואליציה מחברת בין הארגונים ומציעה להם ייעוץ ומנטורינג, תמיכה בהכשרת מדריכים ומאמנים, פורומים, למידת עמיתים וימי עיון. בשבילנו זו הזדמנות ללמוד ולהשתפר, וגם התחייבות לעבוד בשיטתיות ובעקביות.
בפועל, אנחנו מפתחים ומפעילים תוכניות אימון במסגרות חינוך פורמליות ובלתי פורמליות: חוסן בתנועה לבתי ספר, מרכזים חינוכיים-ספורטיביים בצהרונים, וכוח קבוצתי לבני נוער. ואנחנו מביאים אותן גם למקומות שבהם ילדים כמעט לא נחשפים לפעילות ספורטיבית, כדי שאף ילד לא יישאר לשבת בצד.
שאלות נפוצות
מה זה ספורט חברתי?
ספורט חברתי הוא שימוש בספורט ובפעילות גופנית ככלים למטרות חינוכיות וחברתיות, באופן שיטתי ועקבי. כך מגדירה אותו תוכנית SSI של קרן עזריאלי, שמרכזת את הקואליציה לקידום ספורט חברתי בישראל.
מה ההבדל בין ספורט חברתי לחוג ספורט?
בחוג המטרה העיקרית היא הספורט עצמו. בספורט חברתי הספורט הוא הכלי, ויש מבוגר שעובד בכוונה, לאורך זמן, על מה שהילד לוקח מהמגרש לחיים: ביטחון, שיתוף פעולה, אחריות ושייכות.
מה ילדים מקבלים מספורט חברתי?
תוכנית הפעולה של קאזאן של אונסק״ו קובעת שהשתתפות סדירה בספורט תומכת בהתפתחות בריאה של ילדים, כולל ההתפתחות הקוגניטיבית והפסיכו-חברתית. מחקרים על התפתחות חיובית דרך ספורט מתארים תוצאות בתחום האישי, החברתי והגופני, כשיש אקלים טוב בקבוצה, מבוגר משמעותי ועבודה מכוונת על כישורי חיים.
מה זו הקואליציה לקידום ספורט חברתי?
קואליציה של ארגונים שפועלים בתחום, במסגרת תוכנית SSI של קרן עזריאלי. היא מציעה לחברים בה ייעוץ ומנטורינג, תמיכה בהכשרת מדריכים ומאמנים, פורומים ולמידת עמיתים. ניקה ספורט וקהילה חברה בקואליציה.
רוצים שהילדים שלכם יקבלו את ההזדמנות הזו?
ניקה מביאה ספורט חברתי לבתי ספר, לצהרונים ולקהילות, עם מאמנים שהוכשרו להוביל תהליך ולא רק אימון. ואפשר גם לעזור לילד שעדיין יושב בצד לעלות למגרש.
מקורות
Azrieli Foundation, Sport for Social Impact (SSI). (n.d.). Sport for social impact: About and coalition [in Hebrew]. Retrieved November 14, 2026, from https://ssi.azrielifoundation.org.il/
Azrieli Foundation, Sport for Social Impact (SSI), and Meidata. (2023). The social sport field in Israel: A mapping of nonprofit organizations using sport as a social tool [in Hebrew]. https://ssi.azrielifoundation.org.il/wp-content/uploads/2026/10/SSI_HB.pdf
Galily, Y. (2025). The impact and potential of social sport in Israel: A systematic meta-analysis and strategic roadmap [Working paper, in Hebrew]. Sport, Media and Society Lab, Reichman University. https://ssi.azrielifoundation.org.il/wp-content/uploads/2026/10/%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%9E%D7%9C%D7%90.pdf
Holt, N. L., Neely, K. C., Slater, L. G., Camiré, M., Côté, J., Fraser-Thomas, J., MacDonald, D., Strachan, L., and Tamminen, K. A. (2017). A grounded theory of positive youth development through sport based on results from a qualitative meta-study. International Review of Sport and Exercise Psychology, 10(1), 1–49. https://doi.org/10.1080/1750984X.2016.1180704
Lara-Bercial, S., Hodgson, G., North, J., and Schipper-Van Veldhoven, N. (2022). The 10 golden principles for coaching children: Introducing the ICOACHKIDS pledge. Forum Kinder- und Jugendsport. https://doi.org/10.1007/s43594-022-00082-9
Lindsey, I., and Chapman, T. (2017). Enhancing the contribution of sport to the Sustainable Development Goals. Commonwealth Secretariat. https://doi.org/10.14217/9781848599598-en
UNESCO. (2017). Kazan Action Plan. Sixth International Conference of Ministers and Senior Officials Responsible for Physical Education and Sport (MINEPS VI). https://www.mext.go.jp/sports/en/common/pdf/outputdoc03.pdf