מנהלות ומנהלים, רכזות קידום בריאות ומורים לחינוך גופני שואלים אותנו לא פעם את אותה שאלה: הילדים שלנו זזים מספיק? יש על זה נתונים, והם לא מעודדים. בכתבה הזו ריכזנו מה ידוע על פעילות גופנית לילדים בישראל מול ההמלצה הבינלאומית, מה הנתונים לא מספרים, ואיך אנחנו בניקה קוראים אותם ומה לדעתנו נובע מהם לבית הספר ולצהרון.
כמה פעילות גופנית ילדים צריכים: ההמלצה הבינלאומית
ארגון הבריאות העולמי פרסם ב־2020 הנחיות לפעילות גופנית ולזמן ישיבה לכל קבוצות הגיל. לילדים ולבני נוער בגילי 5–17 ההמלצות הן:
- ממוצע של 60 דקות ביום של פעילות בעצימות בינונית עד גבוהה, רובה אירובית, לאורך השבוע.
- לפחות שלושה ימים בשבוע של פעילות נמרצת ושל פעילות שמחזקת שרירים ועצמות.
- להגביל את זמן הישיבה, ובמיוחד את זמן המסך בשעות הפנאי.
ההנחיות מדגישות שגם מעט פעילות עדיפה על שום פעילות. לגבי זמן ישיבה, המאמר שמסכם את ההנחיות ב־British Journal of Sports Medicine מציין שהראיות לא הספיקו כדי לקבוע סף מדויק. כלומר, ההמלצה היא להפחית, בלי מספר קסם.
בגיליון העובדות של הארגון, שעודכן בנובמבר 2026, מופיעה גם תמונה עולמית: 86% מבני 11–17 היו פעילים פחות משבעה ימים בשבוע האחרון, ואחד מכל ארבעה דיווח שלא היה לו אף יום פעיל. בנות דיווחו על אפס ימים פעילים יותר מבנים, 28% מול 22%. הנתון הזה נמדד בהגדרה אחרת מזו של הנתונים הישראליים, ולכן לא נכון להשוות ביניהם ישירות.
פעילות גופנית לילדים בישראל: מה מראה תעודת הציונים
ב־2022 פרסמה אפשריבריא, התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים של משרד הבריאות, בשיתוף משרדי החינוך והתרבות והספורט, תעודת ציונים לפעילות הגופנית של ילדים ובני נוער. את התעודה הכין פורום מומחים מהממשלה, משירותי הבריאות, מהאקדמיה ומהמגזר השלישי, לפי שיטה בינלאומית אחידה שנותנת ציון לעשרה מדדים. לפי התעודה, הנתונים שעליהם נשענים הציונים נכונים לשנת 2019. כמה מהמדדים:
- פעילות גופנית כללית: D מינוס. רק 32% דיווחו על 60 דקות פעילות בעצימות בינונית עד גבוהה ב־4 ימים בשבוע או יותר, ורק כ־9% על פעילות כזו בכל יום. בתקופת הקורונה, לפי התעודה, המצב החמיר: רק כ־3% דיווחו על 60 דקות פעילות ביום.
- ספורט מאורגן והשתתפות בפעילות: D. כ־55% דיווחו שהם משתתפים ב־30–45 דקות של ספורט מאורגן בבית הספר. רק כ־21% דיווחו על פעילות בעצימות בינונית עד גבוהה לפחות 4 פעמים ושעתיים בשבוע אחרי הלימודים.
- בתי ספר: C פלוס. חינוך גופני ניתן בידי מורים מקצועיים בכל בתי הספר הציבוריים, ורוב בתי הספר מקיימים שעתיים חינוך גופני בשבוע בכיתות א׳–י״ב. לצד זה, אולמות ספורט יש רק בכמחצית ממוסדות החינוך הממלכתיים, ורק 30% מהמוסדות מוכרים כבתי ספר מקדמי בריאות.
- משפחה וחברים: D מינוס. כ־23% מהילדים ובני הנוער סיפרו שהם מתאמנים או הולכים עם ההורים בכל יום או ברוב ימי השבוע.
- משחק פעיל וכושר גופני: בלי ציון. לפי התעודה, לא נמצאו עליהם נתונים לאומיים או מייצגים.
מה הנתונים לא מספרים
התעודה מודדת כמה הילדים זזים, לפי מה שהם עצמם דיווחו. היא לא בודקת למה. ודווקא שני המדדים שנשארו בלי ציון, משחק פעיל וכושר גופני, הם אלה שהכי מעניינים את מי שעובד עם ילדים. גם על השאלה אם יש לילדים הזדמנויות לפעילות גופנית בבית הספר מעבר לשיעורי החינוך הגופני, לא נמצאו נתונים לאומיים. וכאן בדיוק בית הספר והצהרון יכולים לעשות את ההבדל.
בהמלצות המדיניות שלה, התעודה מציעה בין היתר דגש מחודש על האפשרויות הרבות לפעילות גופנית, לא רק במסגרת ספורט תחרותי, כולל הזדמנויות למשחק, לתנועה ולהליכה בכל יום. היא ממליצה גם לשלב תוכניות לקידום משחק פעיל ותנועה מהגן ועד התיכון, להוסיף פעילות גופנית בכיתה, ולהוסיף פעילות גופנית אחרי יום הלימודים ובמתקני בית הספר, בדגש על תלמידים בפריפריה החברתית והגאוגרפית.
השאלה שזה מעורר: למה ילדים לא זזים מספיק?
כאן נגמרים הנתונים ומתחילה השאלה המקצועית. אם רוב בתי הספר מקיימים שעתיים חינוך גופני בשבוע, ויותר ממחצית הילדים מדווחים על ספורט מאורגן בבית הספר, למה הציון הכללי נשאר D מינוס? מה חסר בין השיעור לבין חיים פעילים?
התעודה לא עונה על השאלה הזו, ואנחנו לא נטען שהיא כן. מה שכתוב מכאן והלאה הוא הקריאה המקצועית שלנו בניקה, מתוך העבודה שלנו עם ילדים בבתי ספר ובצהרונים.
איך אנחנו בניקה קוראים את התמונה
אנחנו רואים שתי סיבות שקשורות זו בזו.
פחות זמן לחוויה תנועתית
לילדים יש היום פחות זמן לחוויה תנועתית: לשחק, לנסות, ליפול ולקום, להמציא משחק עם חברים. חלק גדול מהתנועה שלהם קורה בתוך מסגרת שמבוגר מארגן, בשעה מוגדרת ועם מטרה מוגדרת. כשהמסגרת נגמרת, גם התנועה נגמרת.
חסר סל המיומנויות שמאפשר ליזום תנועה
כדי שילד יקום לשחק בזמן הפנוי שלו, הוא צריך יותר מרצון. הוא צריך סל של מיומנויות: לנוע בביטחון במרחב, לשמור על שיווי משקל, לשלוט בכדור, להכיר כמה משחקים, לדעת לארגן חברים ולהסכים על כללים. ילד שאין לו את הסל הזה מחכה שמישהו יארגן בשבילו. ילד שיש לו יוצא לחצר ומתחיל.
לכן אנחנו חושבים שההגדרה של חינוך גופני, והגישה לפעילות גופנית בכלל, צריכות להשתנות. המטרה היא לא רק עוד דקות של ספורט, אלא עושר תנועתי: מגוון רחב של תנועות, משחקים ותפקידים, שהילד לוקח איתו גם אל מחוץ לשיעור. את העושר הזה ילדים לא בהכרח מקבלים במועדון או במסגרת תחרותית.
מה זה אומר לבית הספר ולצהרון
אם מקבלים את הקריאה הזו, השאלה לבית הספר משתנה. במקום "כמה שעות ספורט יש לנו", שואלים "כמה ילדים יוצאים מאיתנו עם יכולת לזוז לבד". כמה כיוונים שאנחנו מציעים לבחון:
- חינוך גופני כבסיס רחב. מגוון של מיומנויות יסוד, התקדמות במרחב, יציבות ושליטה בחפץ, לפני התמחות בענף אחד.
- משחקים שהילדים לוקחים איתם. משחקים עם כללים פשוטים, שאפשר לשחק גם בלי מבוגר. ההפסקה היא מקום טבעי להתחיל בו, וריכזנו רעיונות בכתבה על הפסקה פעילה בבית הספר.
- ילדים שמובילים. תפקידים מתחלפים, ילדים שמלמדים זה את זה ומחליטים יחד. זו בדיוק המיומנות של יזימת תנועה.
- כל הילדים, לא רק הספורטאים. התנסות שיש בה הרבה דרכים להצליח, כדי שגם מי שלא בחר בחוג ימצא את מקומו בתנועה.
- אחר הצהריים כחלק מהתמונה. לפי התעודה, רק כ־21% מדווחים על פעילות קבועה אחרי הלימודים. צהרון שמשלב תנועה מגוונת בכל יום יכול להיות חלק מהתשובה, ולא רק מקום לחכות בו להורים.
- בית ספר מקדם בריאות. בתי ספר שבונים תוכנית לקידום בריאות יכולים לשאול לא רק כמה ילדים זזים, אלא מה הם יודעים לעשות כשאין מבוגר שמארגן.
איך זה נראה בתוכניות של ניקה
בתוכניות שלנו אנחנו מתרגמים את הקריאה הזו לעבודה בשטח. כל אימון בניקה בנוי משלושה ממדים שעובדים יחד: התנועה, החשיבה, והיחסים עם עצמי ועם האחרים. הבסיס התנועתי משלב את שלוש קבוצות מיומנויות היסוד, ולצידן קואורדינציה, קצב, תפיסה מרחבית וויסות כוח. הילדים לומדים לאמן זה את זה ומפתחים חשיבה עצמאית לאורך זמן. הגישה שלנו מבוססת על שיטת מולטי סקילס.
- מולטי 360: תוכנית שנתית לבית הספר היסודי, לכיתות א׳–ו׳. היא בונה בסיס רחב של תנועה, חשיבה וערכים, ובכל מפגש הילדים זזים, חושבים ופועלים יחד. ילדים שרוצים להתמחות בענף ממשיכים למולטי פרו.
- מרכזים חינוכיים-ספורטיביים: צהרוני ניצנים שבהם אחר הצהריים בנוי משלושה חלקים קבועים: מפגש חברתי מובנה, ספורט רב-ענפי והעשרה לימודית. בחלק הספורטיבי יש משחקים, ענפים מתחלפים והרבה הצלחות קטנות, ואותו צוות מחזיק את כל אחר הצהריים.
D מינוס הוא לא רק מספר על ילדים. הוא שאלה על המסגרות שבהן הם גדלים. אנחנו מאמינים שבית הספר והצהרון יכולים לתת לילדים את מה שחסר: זמן לחוויה תנועתית, וסל מיומנויות שמאפשר להם לזוז גם כשאף אחד לא מארגן בשבילם. את כל התוכניות שלנו לבתי ספר אפשר לראות בעמוד בתי הספר, ואם תרצו להתחיל בתוכנית שנתית לכל הילדים, מולטי 360 היא המקום.
שאלות נפוצות
כמה פעילות גופנית ילדים צריכים ביום?
לפי ארגון הבריאות העולמי, ילדים ובני נוער בגילי 5–17 צריכים ממוצע של 60 דקות ביום של פעילות בעצימות בינונית עד גבוהה לאורך השבוע, ולפחות שלושה ימים בשבוע של פעילות נמרצת ושל חיזוק שרירים ועצמות. ההנחיות מדגישות שגם מעט פעילות עדיפה על שום פעילות.
מה הציון של ישראל בפעילות גופנית של ילדים?
בתעודת הציונים הלאומית שפורסמה ב־2022 קיבלה הפעילות הגופנית הכללית D מינוס, הספורט המאורגן D ובתי הספר C פלוס. משחק פעיל וכושר גופני נשארו בלי ציון, כי לא נמצאו עליהם נתונים לאומיים. לפי התעודה, הנתונים נכונים לשנת 2019.
האם שעתיים חינוך גופני בשבוע מספיקות?
לפי התעודה, רוב בתי הספר מקיימים שעתיים חינוך גופני בשבוע, ובכל זאת הציון הכללי נמוך. ההמלצה הבינלאומית, ממוצע של שעה ביום, גדולה בהרבה משעתיים בשבוע. לכן אנחנו בניקה רואים בשיעור לא רק זמן תנועה, אלא מקום שבו ילדים רוכשים את המיומנויות לזוז גם בשאר היום.
מה ההבדל בין חוג ספורט בצהרון לבין מרכז חינוכי-ספורטיבי?
חוג מגיע לשעה ויוצא. במרכז חינוכי-ספורטיבי של ניקה אותו צוות מחזיק את כל אחר הצהריים: השיח, המשחק והלמידה. זה מה שמאפשר לבנות קשר ותהליך.
רוצים שהילדים שלכם יזוזו יותר, ובאמת יאהבו את זה?
מולטי 360 היא תוכנית שנתית לבית הספר היסודי, שבונה בסיס רחב של תנועה, חשיבה וערכים.
מקורות
Bull, F. C., Al-Ansari, S. S., Biddle, S., Borodulin, K., Buman, M. P., Cardon, G., Carty, C., Chaput, J.-P., Chastin, S., Chou, R., Dempsey, P. C., DiPietro, L., Ekelund, U., Firth, J., Friedenreich, C. M., Garcia, L., Gichu, M., Jago, R., Katzmarzyk, P. T., … Willumsen, J. F. (2020). World Health Organization 2020 guidelines on physical activity and sedentary behaviour. British Journal of Sports Medicine, 54(24), 1451–1462. https://doi.org/10.1136/bjsports-2020-102955
Findling, L., Levi, S., and Tesler, R. (2022). Israel physical activity report card for children and adolescents 2022. Efsharibari – The Israel National Program for Active and Healthy Living, Ministry of Health. https://efsharibari.health.gov.il/media/2601/ahk-en.pdf
World Health Organization. (2020). WHO guidelines on physical activity and sedentary behaviour. https://www.who.int/publications/i/item/9789240015128
World Health Organization. (2026, November 4). Physical activity [Fact sheet]. https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/physical-activity