ארבע אסטרטגיות שיסייעו לכם להיות מאמנים טובים יותר / חי סיני
בשונה ממה שנוטים לחשוב אימון ילדים זה נושא מורכב. הוא מצריך הבנה של תחומי דעת שונים ואת היכולת לשלב ביניהם כך שיתאפשר לקדם את הילדים מתוך חוויה והנאה, אך עם למידה משמעותית שתקדם אותם ותייצר אצלם מוטיבציה פנימית לעסוק בפעילות גופנית, ליזום משחקים ספורטיביים ולהנות מהספורט כמפגש חברתי שבו הם לומדים על היכולות השונות שלהם.
אז רגע לפני שבחרתם איזה תוכן ללמד מבחינה ספורטיבית קודם כל עליכם לנקוט באסטרטגיה ברורה ללימוד מבחינה פדגוגית.
ועל זה בדיוק מדברות ארבע אסטרטגיות האימון של שיטת מולטי סקילס אותה אנו מיישמים בתוכניות שלנו בניקה! אלה האסטרטגיות שיעזרו לך כמאמן או מדריך ספורט לקחת את המפגשים הספורטיביים שאתה מוביל כמה צעדים קדימה!
אסטרטגיה מספר 1 - "צרו אימון עם מבנה וגבולות ברורים"
אם תציצו מעבר לפינה תגלו שבכל פעם שלא יצרתם מבנה וגבולות ברורים המפגש הפך ל'חגיגה' שלמה. ולא מסיבה טובה. פשוט המפגש הפך ל—בלגן.
באימון חשוב שיהיו בלמים עם חוקים ברורים שמאפשרים מרחב בטוח לחוש חופשיים ושמחים. וכדי שזה יקרה חשוב שילדים ידעו מה מצופה מהם.
מה מותר?
מה אסור?
איך הפעילות צפויה להתקיים?
אז הנה כמה טיפים ליצירת מבנה אימון חיובי:
טיפ מספר 1:
הגדירו ציפיות בצורה ברורה.
למשל, שקפו איך מצופה לתקשר האחד עם השני? איך מתייחסים לציוד? איך נכנסים לסביבת הפעילות? איפה מניחים ציוד אישי?
טיפ מספר 2:
הסכימו על חוקים פרקטיים.
לדוגמא, מתי משימה מתחילה ומתי היא מפסיקה על בסיס סימנים מוסכמים. או מי יכול לקחת חלק במשימה כזו או אחרת ומתי. המחישו זאת על ידי שאילת שאלות מנחות.
טיפ מספר 3:
כשחוקים מופרים – הגיבו לכך וחדדו אותם.
בהירות חשובה כדי לייצר שטף בפעילות. אם זיהיתם כלל שהופר שקפו זאת במהירות ובצורה ברורה, הדגישו מה כן יש לעשות ולא מה לא! והכי חשוב, אל תתעלמו מזה!
זיכרו שהמטרה היא לספק לילדים כלים להתמודדות, אי הקפדה יכולה לנבוע מסיבות שונות שאינן בהכרח כרוכות בחוסר משמעת של ילדים. בדקו איפה אתם טעיתם, האם ההסבר לא היה ברור?
מורכב מידי?
האם לא היית עקבי במסר?
האם נעשה שימוש בשפה לא מותאמת גיל?
טיפ מספר 4:
הובילו באמצעות שימוש בדוגמא אישית.
ילדים אלופים בלזהות מתי 'מורחים' אותם. תקשרו את הכללים שלכם בצורה מכובדת, ראויה ובטוחה. אל תשברו את המילה של עצמכם – יש לה משמעות בבניית האמון.
כאמור, הם יודעים לזהות מתי לא עומדים ב'מילה'.
והאמינו לנו, לא.
אתם לא רוצים להכנס איתם לפינות האלה
כשאתם עקביים אתם מספקים תחושת בטחון. זכרו, כיבוד סמכות מתחיל בכיבוד הכללים של עצמך! תן דוגמא אישית.
ביקשת מהילדים לעמוד במשהו? נסה לספר להם מאיפה זה נובע, תן דוגמא על חוויה שלך ותייצר הזדהות ואמפתיה.
אסטרטגיה מספר 2 - "מחפשים פעולות חיוביות ומרכיבים משקפיים ורודים"
'תפסיקי לדבר כל הזמן!'
'תרים את הראש – מה, אתה לא רואה?!'
'מה את עושה – איזה טעות?!'
'תפסיק לזוז כשאני מסביר!'
מוכר לכם?
יותר מידי פעמים מאמנים ומדריכים מעירים הערות בצורה של פקודות מקטינות, המדגישות את מה שלא בסדר ולא משקפות לילדים את מה שכן צריך לעשות.
הנטייה להדגיש את הדברים הלא טובים זו בדיוק ה-בעיה.
מחקרים רבים מראים שהדגשה של השלילי לא מביאה לתוצרים שמשפרים ומאפשרים התפתחות.
הכלל הוא פשוט, מה שמקבל תשומת לב – גדל. כן, גם את הדברים השליליים.
כדי לייצר את הטוב ביותר עבור הילדים תמיכה חיובית וחיזוקים הם אלה שיספקו את המענה הנדרש.
לכן, יש לאמץ מגוון מחמאות שמבוססות על היבטים שמתמקדים במאמץ, התמדה, תעוזה, עזרה הדדית, כבוד לסביבה. כך תצרו סביבה שמספקת הנאה ומעלה את הביטחון העצמי. הסיבה היא פשוטה, כך הילדים לומדים על עצמם דברים נוספים שבהם הם יכולים להיות מוצלחים הרבה מעבר לפיזי או הטכני.
הנה 5 דגשים פשוטים ליישום:
- מחליטים שכשנכנסים לאימון עוטים משקפיים ורודים ומחפשים פעולות חיוביות.
- מגיבים באמצעות מתן שבח, למשל: 'נהדרת הצורה שבה ניסית לחטוף את הכדור, אהבתי את הטעיית הגוף שעשית'.
- נותנים בעקבות השבח דגש אחד או שניים לשים לב אליהם, כדי לייצר למידה שתוביל לשיפור. כך המשוב הופך לממוקד במשימה. למשל: 'בפעם הבאה נסה להשיג יותר מהירות לפני הניתור'.
- מדגישים התפתחות ולמידה מעבר לניצחון – הפכו אותם לגאים במיומנויות אותם הם רוכשים על ידי הדגשת הביצוע: 'מעולה המיקום שבחרת בו, תראה איך הקשת על היריב'.
- מסבירים שטעויות הם חלק מהותי מלמידה ובאמצעות שאילת שאלות נסו להביא אותם לתובנה מה בפעם הבאה עליהם לשנות כדי להצליח.
אסטרטגיה 3 - אימון דיפרנציאלי ותשומת לב פרטנית
לכל ילד יש מקום. התפתחות של ילדים מתרחשת כאשר יש מבוגרים שמתייחסים אליהם וזה נכון גם לילדים פחות ספורטיביים וגם לכאלה עם איכויות גבוהות. כשילד חש שלא מתייחסים אליו החוויה שלו עשויה להיות מאוד שלילית.
תפקיד המאמן הוא לבנות עם הקבוצה והילדים מערכת יחסים מבוססת הערכה הדדית שהכרחית להתפתחותם. חפשו גם את הילדים השקטים או אלה שהם חסרי ביטחון ומצאו את הדרך להעצים אותם ולזהות את התכונות החיוביות שלהם ותנו לזה מקום. אין מרשם אחיד לכולם, משום שכל ילד הוא שונה: באישיות, ביכולות המוטוריות, ביכולות הקוגנטיביות, בכישורים החברתיים ובדרכי הלמידה שלהם.
נכון, לייצר אימון מותאם אישית לכל ילד זה לא פשוט בכלל. כדי לייצר תנאים כאלה צריך לקחת בחשבון באימון ארבעה מרכיבים שצריכים לקבל ביטוי ולגרום להם להשתלב אלה באלה באמצעות משימות המתייחסות להיבטים: פיזיים-מוטוריים, חברתיים, רגשיים וקוגניטיביים. שילוב מאוזן, חכם ומותאם ייצרו לילדים מרחב למידה בו ימצאו את האיזון בין רמת המיומנות שלהם לרמת האתגר במשימה, אחרת הילדים צפויים להימצא במרחב שמייצר חרדה או חוסר עניין, מה שיוביל להימנעות מפעילות.
אז איך אפשר לעשות את זה? הנה מספר טיפים:
- תנו תשומת לב לילדים בצורה אקטיבית, פרטנית, קצרה ועניינית. וודאו שכולם מרגישים שרואים אותם ומעריכים אותם. עשו זאת באמצעות שימוש בשבחים, קשר עין ומגע מקרב (כמו 'כיפים' או 'היי פייב'), הכירו את השמות שלהם, התעניינו בתחומי העניין שלהם (סדרה אהובה, משחק מחשב אהוב, מאכל אהוב… אולי תגלו שגם יש לכם במשותף).
- הזהרו מלהצמד יתר על המידה לתכנון האימון. אם אתם רואים שהתוכן לא תואם לרמת הילדים או להבנה שלהם בצעו התאמות מהירות – תוך שמירה על הקו המקצועי! חדדו את הדגשים באמצעות הנחיות, תרגילים ומשובים הנוגעים להיבטים נוספים חוץ מהנושא התנועתי. למשל, דרכי התקשורת שלהם, היוזמה והיצירתיות שלהם, התעוזה ועוד.
- העריכו את השונות של הילדים בקבוצה וביניהם ונסו לחשוב כיצד הייחודיות של כל אחד יכולה לסייע להם למנף את איכות האימון. אפשרו להם ללמוד האחד מהשני, ספקו להם כלים להוביל אחד את השני, להנחות ולהוביל אלה את אלה.
- הדגישו את החוזקות של הילדים! לכל ילד יש חוזקה, נסו לזהות את החוזקה ולתת לה במה. בכך תעצימו את הילדים ותעזרו להם לפתח הערכה עצמית. האחד נלהב ומלא תשוקה, השני מתמיד, השלישי עוזר לחברים שלו להצליח ועוד. הראו להם איך החוזקות השונות של כל אחד עוזרות לקבוצה להיות מלוכדת יותר ומאפשרת סביבה נעימה יותר.
אסטרטגיה 4 - איך להעביר את האחריות לילדים
האוטומט שלנו כמאמנים הוא להגיב מיד. למהר להגיד מה בדיוק צריך לעשות, מה נכון ומה לא נכון. אולי תופתעו, אבל לא כל הידע בידיים שלכם! מתפקידיו המשמעותיים של מאמן הוא לאפשר לילדים להיות אחראיים על ההתפתחות שלהם וכחלק מכך המאמן צריך 'לשחרר' שליטה ולאפשר לילדים למצוא את הדרך לפתרונות המתאימים ביותר ולהביא לידי ביטוי את הרעיונות שלהם.
האמת שאפשר לעשות זאת דיי בקלות. למשל, אפשרו לילדים לחשוב על תרגילים ומשחקונים ולפתח אותם. תנו להם רמזים, אבל לא את התשובות.
שילוב הילדים בתהליכי קבלת ההחלטות מאפשר לילדים לפתח חשיבה פרו-אקטיבית, לקדם אחריות אישית, יכולת הסקת מסקנות וחשיבה רפלקטיבית. "מה עליי ללמוד לעתיד?", "איך אני הולך להשיג זאת?" אלה הם רק מקצת השאלות שילד צריך ללמוד לשאול את עצמו באימון ולאחריו.
הנה כמה כלים פרקטיים איך אפשר להתחיל לשחרר שליטה ולתת לילדים יותר אוטונומיה:
- אפשרו להם לתרום לאימון: עזרה עם ציוד או הצעה של רעיונות לתרגילים בהתבסס על הנושא הנלמד.
- צרו מטרות משותפות במשימות השונות.
- עודדו את הילדים לאפיין ולהגדיר את המטרות של עצמם.
- שאלו שאלות פתוחות וברמת חשיבה גבוהה שמובילים לחשיבה מעמיקה יותר ורפלקטיבית, כזו שמשקפת לילדים תהליך. למשל: 'ספר לי איך ראית את הפעולה הזאת שעשית?' או 'מה היית עושה בפעם הבאה כשאתה במצב כזה?', 'איזה מהאפשרויות היית בוחר ולמה?'
- נתתם תרגיל? ספקו להם אפשרויות בחירה בתוך התרגול.
- אלו אותם מה הם מציעים לעשות, לפני שאתם מציעים להם מה נכון לעשות.
לסיכום, כפי שניתן לראות וכפי שאולי את או אתה כבר יודעים, אימון ילדים הוא נושא מורכב והוא מצריך מאיתנו המאמנים/מדריכים/מורים לחנ"ג לדעת לייצר את האיזון הנדרש והעדין בין הדקויות השונות, לזהות את המצבים ואף לצפות אותם מראש ולבחור בתגובה או בפעולה המותאמת ביותר למצב ולאופיים וצרכיהם של הילדים.
שבט המאמנים שלנו כבר יודע איך לעשות את זה ומממש את זה יומיום במסגרת התוכניות השונות שלנו בניקה. ואם גם את או אתה נותרתם עם טעם של עוד אז דעו לכם שאת אימוני הספורט החכמים שלנו בשיטת מולטי סקילס אנו מלמדים במסגרת קורס מקיף בבית הספר למאמנים במכון וינגייט.
אז אפשר להתחיל מהצעד הראשון, לזנק מהאדנים, ללחוץ על הלינק ולקבל פרטים נוספים על הקורס שלנו. ואם ממש עניין אתכם – השאירו גם פרטים ואנחנו נחזור אליכם עם כל המידע על המחזור הקרוב שנפתח!
