איך לגרום לילדים להתמיד בספורט

ביילי וקולגות (Balyi, I) מספקים פרק נרחב על נושא זה במודל LTAD (Long term athlete development) שעוסק בהתפתחות ילדים בספורט מהשלבים הראשוניים ביותר בהיותם ילדים רכים ועד לשלב ההגעה לרמות התחרותיות. לשיטתם שלבי הלמידה הראשוניים, ולכל הפחות עד גיל 12 חייבים לכלול הנאה בשילוב פיתוח היסודות בשלושה אספקטים: פיזיולוגי-מוטורי, אינטלקטואלי ורגשי. לא סתם שלב ה-FUNdamental מדגיש את המושג FUN בתוך מילה שמשמעותה יסודות. מאחר וילדים רבים כיום ומסיבות שונות (ואף מטרידות) לא נחשפים לענפי ספורט שונים ישנה חשיבות רבה למסגרות פעילות גופנית שמפתחות את היכולות הכלליות, ממש כמו התוכניות שלנו בניקה שמבוססות על שיטת מולטי סקילס. 

לאופן שבו מתנהלים ההורים מול ילדיהם יש השפעה רבה על מידת ההנאה, על ביצועים, על רמת הלחץ שיחוו. הורים שמרבים באמרות "הבן שלי לא טוב בספורט" או "הבת שלי לא מסוגלת להתמיד" מקבעים דינם של ילדיהם לחיים של חוסר אמונה ביכולותיהם הפיזיות והמנטאליות. הורים שלוחצים על הילדים להישאר בספורט מסוים, לתפקד טוב יותר, או לעמוד בציפיות שלהם – עלולים בסופו של דבר להמאיס עליהם את הספורט ו/או לפגוע בקשר שלהם איתם. הורים יכולים לעודד את ילדיהם לעסוק בספורט, או אפילו להנהיג "כלל" בבית שלפיו כל ילד ישתתף בחוג ספורט אחד על פי בחירתו, ולתת דוגמה ומודל בעצמם לעיסוק בספורט. מומלץ להרחיב את הזמן שמקדישים לפעילות גופנית, גם בזמן בילוי משפחתי. רכיבה על אופניים, טיול רגלי בטבע, הליכה למגרש כדורסל, שחייה בבריכה, משחקי כדור בים וכו'. עיסוק משותף של הורים וילדים בספורט הוא בריא פיזית וגם רגשית, מאפשר זמן איכות נפלא ביחד ומגבש את הקשר המשפחתי. כחלק מתפיסת עולמנו אנו מאמינים שהרחבת מאגר אפשרויות התנועה אצל הילדים ואספקת רעיונות להורים מאפשרים, הן להורים והן לילדים, לממש פעילות גופנית מטיבה. ולכן, אנו גם מקיימים פעילויות שיא לחיזוק הקשר בין ההורים לילדים במסגרת הבית ספרית.

אנו בונים חברה שבה יותר ויותר אנשים עוסקים בספורט בלי לפחד מהתחרות הדורסנית שלפעמים הספורט יכול להביא. חברה שבה לכולם יש מקום לשחק, להנות ולהשתפר.